רציתי להגשים חלום, פחדתי, ונכנעתי לפחד.

"תצייד את עצמך בכלים, וצא למלחמה!"

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי.

בגיל 11 בחוסר ביטחון מוחלט רציתי להרשם לבית ספר למוסיקה. שם הסבירו לי כמה קשה הולך להיות, ושאם לא אפעל כהוגן לא אוכל להחזיק שם יותר מדי. הציגו לי את כל הסיכונים. גם בבית - יש דרך אחת, היא חשוכה ואין לך שום פנס שיסמן לך.

האוטומט שלנו, רוב האנשים שכשקשה לנו ואין לנו דרך להתמודדות - אנחנו בהשרדות. תוקפים, קופאים או בורחים.

כל יצור אנושי חולם. מגיע לעולם עם ים שאיפות ופנטזיות להגשים את עצמו ולעוף על זה. ואז אנחנו נתקלים באנשים, עם ניסיון מלא בחוויות מאכזבות, שמזהירים אותך שהעולם קשה ומצריך ממך המון, ״ועדיף שלא תנסה, זה פשוט לא עובד.״ ואז אתה מייצר אמונה שממנה אתה פועל וצועד במקום, כי הצעד עלול להוביל לכישלון, ועדיף להמנע מראש.

ובאיזשהו שלב בחיים, אנחנו אפילו לא זוכרים מאיפה נבעה האמונה הזאת, כי היא הפכה לדפוס התנהגות. אתה יודע שמגיע לך יותר, אבל אתה פועל רק ממה שהספקת לדעת, כי זה נורא מפחיד לצאת מאיזור הנוחות, זה עלול להיות ״קשה״.

ואני אומר-

אם לא קשה לך היום, אתה לא באמת תתקדם מחר.

אספתי את כל החלומות שקברתי עמוק בארון, ויצאתי לדרך חדשה.

אני לא מפחד יותר.

לא מפחד להגיד מה אני אוהב,

למה אני נמשך,

מה אני רוצה,

ואיפה טוב לי להיות.

אני לא מפחד מהפחד, ובוא נודה, הוא לפעמים קצת מפחיד.

אני לא מפחד להסתכל לאנשים בעיניים, כי תכלס, הם בדיוק כמוני. עשויים ממליוני חלומות,

חלקם מגשימים

וחלקם עדיין קבורים בארון.

אני לא מפחד לתת לתחביבים שלי מקום. הם שלי, ומותר לי להנות מהם. אפילו קצת רצוי.

בתקופה שבה התחלתי בליצור את משמעות חיי,

הבנתי שמגיל כלום אהבתי לשיר, לרקוד ולרחף בעננת האמנות.

אז הסכמתי לעצמי: ללמוד לנגן על גיטרה, כשכולם אמרו שזה קשה וכמעט בלתי אפשרי,

לפתח את הקול, סתם לעצמי, כי בא לי לשיר,

לעלות על במות בצוות בידור,

ולצייר עם בן זוגי בשבתות. וזה לא חייב להיות מושלם או מטריף.

משפט מאוד יפה שממש אהבתי והולך איתי תמיד בדרך:

״הניגון שלך לא חייב להיות חלש,

הוא לא חייב להיות חזק

לא חייב להיות איטי

או מהיר

זה הניגון שלך.

ובכל פעם שתנגן אותו

יפתחו שערי שמיים.

תשירו את השיר הייחודי שלכם, תנועו כמו על כנפי מלאכים. הפוטנציאל טמון בכם, תנו לו מקום״

מצאו מרחב אחד בחייכם, שאתם מונעים מעצמכם לגעת בתשוקתכם, רק כי "זה לא כמו שזה אמור להיות". האם התנאי הזה בהכרח גוזר את הגורל?

מוזמנים לשתף אותי בפרטי!