רוצה לזרוח את האור שלך?

את מרגישה כלואה כי את לא מבטאת את האור המיוחד שלך בעולם!

את מי שאת באמת.

את מה שבאת להביא לכאן.

לא כי אין לך מה לתת, אלא כי מעולם לא היה לך מרחב בטוח להיות את.

גדלת עם פחד שידחו אותך, שיצחקו עלייך, שיגידו שאת יותר מדי. אז למדת להצטמצם.

למדת להקטין את עצמך. למדת שאין מקום לביטוי שלך כמו שהוא.

והילדה שהיית אז עדיין חיה בתוכך. היא זו שמפעילה אותך היום. היא זו שלוחשת לך לא לעשות, לא להעז, לא לבלוט.

היא מפחידה אותך שאם תבחרי בעצמך לא יאהבו אותך, שלא תצליחי, שלא תרוויחי כסף, שלא יהיה לך מקום.

אז את מתנהלת בהישרדות.

מנסה להיות מה שהעולם מצפה שתהיי כדי שיאשרו לך ערך.

גם כשאת כבר בוגרת, גם כשאת כבר לא זקוקה לאישור הזה, המערכת עוד פועלת מאותו פצע.

הילדה הזו לא רעה ולא מקולקלת. היא פשוט נשארה בלי מענה. בלי חיבוק. בלי אהבה. והיא מנסה להתמלא דרך עשייה, דרך ריצוי, דרך בחירות שלא באמת מדויקות לך. במקום לפגוש אותה באמת, לעשות איתה שלום, לאהוב אותה מחדש, להחזיק לה יד ולתת מקום לפחדים שלה. ורק משם, מתוך ביטחון ואהבה, להתחיל לדבר איתה גם על תשוקות. על חלומות.

על האור שהיא רוצה להביא.

כל המתנות שלך נמצאות שם. בילדה הפנימית.

לא בראש, לא במה שצריך, לא במה שמצופה.

זה שם, מחכה שתסכימי להקשיב.

שתסכימי להיפגש עם החוויה שעדיין חיה בך ומנהלת אותך מאחורי הקלעים.

אז מה איתך?

מוכנה להדליק את האור שלך?

---