לא סתם אנשים נכנסים ויוצאים מחיינו

כשאנשים נכנסים לחיים שלנו כמו רוח סערה ויוצאים מיד, אסור לנו להתעלם מזה! ‬

‫אותם אנשים לא באו במקרה, הם שליחים של הנשמה שלנו, ‬

‫באו לזעזע את עולמנו, להזכיר לנו מה בתוכנו עדיין רועד, ‬

‫מה עוד לא נרפא באמת, ‬

‫מה עדיין לא מתיישב לנו באהבה ובקבלה עצמית.

העולם הפנימי שלנו הוא אינסופי, ואפשר לעבור שנים של ריפוי, מדיטציות ותהליכים, אבל המבחן האמיתי תמיד קורה בחוץ, ‬

‫כשאנחנו פוגשים מישהו שמעיר בנו כאב ישן, ‬

‫כשאנחנו מרגישים פתאום קטנים, חסרי ביטחון, תלויים באישור מבחוץ, ‬

‫מצפים שמישהו יראה אותנו ויגיד שאנחנו מספיק טובים.‬

‫וכשזה קורה, אין לנו מה להלחם בזה, אלא רק להתמסר. להסכים לראות בזה הזמנה.

כי אנחנו אחד, ובורא עולם הוא נשמה ענקית שהתפצלה בין אינספור נשמות, כדי שכל אחת מהן תביא את האור והצבע שלה, ובסוף כולנו נתאחד חזרה.

והאנשים האלו, אלו שבאים ונעלמים, לא באו לשבור אותנו, הם באו לחזק את הבית הפנימי שלנו, להדליק בתוכנו אור שכבה, להזכיר לנו מי אנחנו באמת.‬

‫הם באו להאיר את הדרך אל החלק הקורבני שלנו, כדי שנפסיק להילחם בו ונתחיל לחבק אותו, שנהיה בשלום איתו, לא כדי שנפעל ממנו.

אפשר להתקע שנים בתודעת הקורבן, להאשים אנשים, גברים, נשים, את העולם, את אלוהים, אבל זה לא מרפא, זה רק מעמיק את הפצע.

הריפוי מתחיל כשאנחנו מסכימים להיכנס פנימה, להבין מה בתוכי עדיין לא שלם, איפה אני עוד במלחמה עם עצמי, ולבחור באהבה גם שם, דווקא שם, במקום שבו הכי כואב.‬

---