לאכול מול מסך?

מה קורה מבחינה תודעתית כשאנחנו אוכלים מול מסך או מול כל הסחת דעת אחרת?

בואו נזכר שאנחנו לא באמת אוכלים אוכל, אנחנו אוכלים תודעה.

התובנה הזו מתמצתת את כל המהות של האכילה לפי הקבלה. לא מדובר רק בפעולה פיזית של הכנסת מזון לגוף, אלא באירוע תודעתי, רוחני ואנרגטי. המזון שאנחנו מכניסים לגוף לא רק ניזון על ידי הגוף, אלא גם מזין אותנו מבחינה תודעתית, נפשית ונשמתית.

וכאן בדיוק נכנסת הסכנה שבאכילה מוסחת מול טלוויזיה, טלפון, עיתון, שיחת רכילות, או כל גירוי שמנתק אותנו מהמעמד הקדוש של האכילה.

כי כשאנחנו עושים זאת אנחנו בניתוק מהלב.

האכילה כבר לא נעשית מתוך נוכחות. אנחנו לא באמת מרגישים מה נכנס לגוף, איך המזון משפיע עלינו, מה עובר עלינו. איבדנו את הקשר עם תחושת שובע, עם טעם ועם הנאה מהרגע.

בקבלה מוסבר שכל איבר בגוף קשור לספירה או אנרגיה מסוימת. מערכת העיכול מחוברת למידת ההכלה, לעיבוד רגשות. כשאנחנו אוכלים עם הסחת דעת, אנחנו לא מעכלים את החומר ולא את הרגש. הרבה אנשים מרגישים כבדות אחרי אכילה לא בגלל המזון, אלא בגלל היעדר נוכחות.

מעבר לזה,

אין הפרדה בין ״קודש לחול״,

כשאנחנו אוכלים מול מסך נכנסים תכנים מכל הסוגים, אם זה חדשות, אלימות, ביקורת, פוסטים רדודים, דיבורי שנאה. האנרגיה הזו מתערבבת באוכל, ואנחנו בולעים הכל יחד, בלי להבחין.

הגבול פה פרוץ מאוד!

ורגע רגע, מה קרה ל“אין משיחין בשעת הסעודה” שלמדנו בגן?

היום התרבות שלנו הפכה את האוכל לאטרקציה חברתית,

אבל שכחנו את הקודש שבו.

במקום לברך את האוכל, אנחנו דופקים תמונה לסטורי.

במקום לאכול בשקט, אנחנו צופים בתוכנית ריאליטי.

במקום לאכול בנוכחות, אנחנו מדברים בפה מלא דברי חול שנכנסים לגוף הקדוש.

התרבות התפרקה כשעברנו מתרבות של חיבור פנימי, לתרבות של הסחות דעת. כשהתרחקנו מהשבת, מהברכה, מהשולחן היהודי שמטקס ומברך הכל. כשמיהרנו, כשוויתרנו על ערכים כמו הודיה, נוכחות, תשומת לב.

אנחנו כבר לא שואלים - מה אני מכניס לגוף? מה אני בולע לתודעה שלי?

האם זה מחזק אותי? האם אני באמת נוכח?

אז בשביל לחזור למקור שווה לזכור,

שהאוכל הוא שיקוף של התודעה. ואיך שאנחנו אוכלים, כך אנחנו נראים.

לא *מה* אני אוכל, אלא *איך אני אוכל*.

העיכול הוא שער לריפוי רגשי, והאכילה היא רגע קדוש של מפגש עם הנשמה.

אז שבת בפתח, ואני מזמין אתכם לשים לב איך אתם מזינים את גופכם,

בנוכחות, או בבריחה.

---