מחזרים אחרייך? ככה תדעי את האמת

מחזרים אחרייך? תוך 2 שניות אפשר להרגיש אם אדם שמתחיל איתך רוצה לקחת ממך או רוצה לתת לך.

לא צריך חקירה עמוקה. זה מורגש בגוף.

הרבה פעמים חיזור יכול להרים, לפתות, לגרום לנו להרגיש מיוחדים. וזה בדיוק מה שקונה אותנו.

אבל לא פעם זה מגיע ממקום של חוסר.

חוסר שמחפש חוסר אחר כדי להשלים חלל פנימי.

ואז נוצר חיבור שלא נולד ממלאות אלא מתלות.

גדלנו על רעיונות כמו ״צריך למצוא את החצי השני״, ״לכל סיר יש מכסה״, בקיצור, צריך למצוא מישהו שישלים אותנו.

אבל האמת היא שאף אחד לא אמור להשלים אותנו.

חיבור בריא נוצר כששני אנשים שלמים נפגשים ויחד נוצרת שלמות חדשה,

לא כששני חוסרים נאחזים אחד בשני.

ברגע שיש תלות, יש פחד.

פחד לאבד, פחד להישאר לבד.

ואז החיים מתחילים להצטמצם סביב האדם האחר.

משפטים כמו ״אין לי חיים בלעדיך״ נשמעים רומנטיים, אבל בפועל הם אומרים ״אני לא יודע להיות עם עצמי.״

איך מזהים אם מישהו רוצה לקחת או לתת?

מאוד פשוט.

תבדקו האם החיבור נוכח גם בלי לקבל משהו בתמורה.

האם יש סקרנות אמיתית, הקשבה, מרחב.

או שיש לחץ, צורך, חיפוש אישורים ורצון למלא ריק.

והשאלה הכי חשובה בכלל לא על האדם השני, אלא עלינו-

האם אני יוצר קשרים כדי שמישהו ישלים בי משהו שחסר לי. או שאני יוצר קשרים כי יש לי מה לתת.

כשאני במלאות, אני מזהה חוסר מיד.

לפעמים הוא לא רע, אבל אני יודע אם הוא מתאים לי.

וכשאני באמת שלם עם עצמי,

כל חיזור או תנועה שמגיעה מבחוץ,

היא סך הכל בונוס למלאות שלי.

היא לא מחליפה, היא תוספת.

ואני אבחר אם היא נעימה לי או לא.

אני אבחר אם גם להיות תוספת לתוספת הזו.

אבל היופי,

שבמלאות,

תמיד יש לי לאן לחזור🤍

---