5 סימנים שאת בריפוי ומתהלכת בתחושת ראויות
- ליאור סלוני - מאמן אישי
- 26 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 4 באפר׳
היא הגיעה אליי שבורה. אחרי מערכות יחסים קשות, לא מאמינה לעצמה, לא מאמינה ללב שלה, לא מאמינה שהיא בכלל יכולה להשתנות.
כמו הרבה נשים, היא הגיעה עם כל הפצעים פתוחים, אבל עם רצון אמיתי להתמסר ולהתרפא.
וככה זה ריפוי. רק כשנכנעים למציאות, הדינים נמתקים.
רק כשאנחנו מפסיקים להילחם בחיים ומתחילים לעבוד איתם, משהו נפתח בפנים.
היא עברה דרך כל השלבים. הכאב, ההתנגדות, ההתקרבנות…
אבל כשהגיעה אליי, היא כבר הייתה במדרגה שבה הנשמה מתחילה לדבר.
פתאום היא הצליחה לראות למה הנשמה שלה בחרה דווקא את הילדות הזו,
דווקא את ההורים האלה, את הגרוש, הילדים, ובאופן כללי- דווקא את המסע הזה.
זו הייתה עבודה של תקשור עם כל החלקים שבה, עם הילדה הפנימית,
עם הגוף שדיבר כל כך חזק, עם השליחים שנכנסו לחייה ויצאו מהם בדיוק בזמן.
היא למדה לקבל הכל. היא הסכימה להפסיק להבין, ולהתחיל לחוות באמת דרך הלב. את הרגש הדחוס שלא קיבל מקום, ויצר מציאות של לופ אינסופי.
ובקבלה, היא עלתה.
ובהתעלות, היא נזכרה.
ובהיזכרות, היא סוף סוף נכנסה לתודעה חדשה.
תודעת ראויות. גן עדן עלי אדמות.
תודעה שמי שחווה אותה, מתהלכת אחרת בעולם.
וככה נראית אישה שבריפוי עמוק, שמזכירה לעצמה בכל צעד שהיא ראויה
תקראו בשקיקה.
5 סימנים שאת בריפוי ומתהלכת בעולם בתחושת ראויות:
⭐1. את לא מתפשרת על אהבה חלקית, גם אם את לבד כרגע
אישה שמרגישה ראויה לא רודפת אחרי פירורים.
את לא מתיישבת לצד גבר שלא באמת רואה אותך.
את מעדיפה להיות לבד מאשר לכבות את האור שלך.
את פתוחה לאהבה, אבל לא על חשבון הלב שלך.
את יודעת שאהבה אמיתית תגיע כשאת מהדהדת אותה מבפנים.
⭐ 2. את לא מדברת לעצמך בשנאה, אלא בכנות ובחמלה
כשאת בריפוי, כבר אין מקום למשפטים כמו
“אני לא מספיק טובה”,
“מי ירצה אותי?”,
“אני מקולקלת”.
כשעולה כאב, את לא בורחת.
את נותנת לו מקום, נושמת אותו,
ומדברת לעצמך כמו לחברה הכי טובה, לא כמו לאויבת.
⭐ 3. את לא שותקת כשמשהו לא נעים לך, את מציבה גבול אוהב
אישה ראויה לא תשב איפה שמכווצים אותה.
לא תדלג על זה, ולא תשתוק כדי לא ״להרוס״.
את מדברת את האמת שלך ברוך,
מציבה גבול שנאמן לך, גם אם זה לא נוח לאחר.
⭐ 4. את לא מאשימה את המציאות, את מתבוננת בשורש
את כבר לא שואלת “למה זה קורה לי?”.
את לא יוצאת למלחמה מול הבריאה.
את שואלת - מה אני לומדת כאן?
“מה הילדה שבי מבקשת?” “מה השורש שמפעיל אותי?”
וזה הרגע שבו מתרחשת הקפיצה הגדולה.
כשאת לוקחת אחריות על העולם הפנימי,
ולא נשארת במקום הקורבן.
ברגע הזה, המציאות סביבך משתנה.
⭐ 5. את לא מחכה שיאהבו אותך, את יוצרת אהבה פנימית
האהבה שלך כבר לא תלויה בלייקים, בתגובות, או בגבר מסוים.
את מזינה את הבית הפנימי שלך בזמן לעצמך,
בשקט, ברגש, בנוכחות,
וכשהבית מלא, החיים מסתדרים מעצמם.
תגובות